ראשית, בתחילת השנה הייתי בתפקיד הצילום כמו בשנים הקודמות אך בגלל שכל מה שעבדנו עליו כקבוצה התקדם נורא לאט ולא בצורה אפקטיבית, החלטתי עם חברי לקבוצה שהגיע הזמן לשנות תפקידים.

​

מתפקיד הצלמת לקחתי על עצמי את האחריות הגדולה בתפקיד המפיקה, הרגשתי שזה התפקיד שאוכל להוציא מעצמי את המירב לטובת הקבוצה כולה וכן למען שיתוף פעולה חיוני עם העמותה שיצרנו איתה קשר לראשונה בתחילת השנה.

אני יכולה להגיד שמונחת על כתפיי אחריות רבה מאוד לגבי התפקוד של חברי הקבוצה ולגבי הפקת הקמפיין הפרסומי, ניסיתי לתפעל את הכל בצורה הטובה ביותר.

 

השנה הייתי אחראית להיות בקשר עם העמותה, ללהק שחקנים, מקומות, ציוד ולו"ז לצילומים ואני חושבת שצלחתי בזה.

בתור המפיקה הייתי צריכה לדבר עם אנשים שיתאימו לתפקיד, בהתחלה לא ממש ידעתי כיצד לפנות לשחקנים מכיוון שזאת הייתה הפעם הראשונה שלי כמפיקה, אבל האמנתי שאני אוכל להתגבר על זה ולעשות את התפקיד בצורה הטובה ביותר ומצד שני ידעתי שאצטרך להתגבר על זה כדי שהעבודה תתקדם, בנוסף שמחתי שאני זאת שבתפקיד המפיקה, אשר צריכה להיות אחראית ללו"ז, לדאוג שהכל יקרה ולהיות בעניינים בכל מה שקורה ואמור לקרות בלו"ז וזאת בגלל ששנה שעברה אף אחד מחברי הקבוצה לא שיתף אותי בדברים שקרו גם כאשר שאלתי אם צריך עזרה בדבר מסויים, דבר שגרם לי להיראות ולהרגיש לא שייכת מכיוון שלא הייתי מודעת לדברים או לצילומים שהיו מתוכננים, תמיד הייתי יודעת עליהם יום לפני, כי הייתי שואלת אם מתקדמים לאנשהו בפרוייקט ורק אז היו מעדכנים אותי ולא תמיד.

 

כאשר אני בתפקיד המפיקה אני מרגישה שייכת, אני לא צריכה לשאול כדי שיעדכנו אותי בכל מה שמתרחש או עומד להתרחש.

למשל, בקשר ליום צילומים או בהתקדמות של עריכת הדוקו או הסרטונים.

 

הסרט הראשון שהפקנו היה בכיתה יא' והוא היה סרט הדוקו אשר עשינו בנושא הפורנו יחד עם העמותה, בשלב זה אני הייתי הצלמת.

 

בכיתה יב' לאחר שהחלטנו לשנות תפקידים בגלל שהתפקידים שהיו קודם לכן, לא היו מחולקים בצורה טובה מכיוון שהקבוצה לא תפקדה כראוי-לא כלכך התקדמה בעבודת הפרוייקט ולכן החלטנו- אני וחברי לקבוצה, שאני אהיה המפיקה, התחלנו לעבוד על הפרסומות שלנו לקמפיין.

לפרסומות, אני הייתי אחראית למצוא את השחקנים המתאימים ולדבר עם המשתתפים בהן.

 

במהלך העבודה היו רגעים שלא מצאתי את עצמי והרגשתי אבודה מכיוון שחברי הקבוצה לא הקשיבו לבקשותי כמפיקה, בתפקיד המפיקה הייתי צריכה לדאוג שהכל יהיה מוכן ומוגש בזמן אך לא תמיד הצלחתי לעמוד בזה מאחר וחברי הקבוצה שלי לא הקשיבו לי תמיד.. הרגשתי שאני צריכה לרדוף אחריהם כדי שדברים יקרו והם תמיד נזכרו בזמן האחרון ולפעמים אפילו לא נזכרו.. אך למרות זאת הצלחתי לגרום להם לזוז, לעבוד ולבצע את המטלות הנדרשות וזה דרש ממני הרבה מאמץ (כי לפעמים (לרוב) הייתי צריכה לחפור להם הרבה שישלחו לי חומר מסוים הקשור לפרוייקט).

 

בלי שינוי התפקידים שעשינו, הפרוייקט לא הייה עובד ולא היה מתקדם לשום מקום. ואני שמחה שעשינו זאת וששינינו את התפקידים ושאני זאת שהייתה המפיקה, כי לבסוף הצלחתי לגרום לפרויקט שלנו להתקדם ולא להיתקע במקום ואף הצלחנו לסיים ולהגיש את המשימות כמו שצריך.

 

אני מרגישה שהייתי הרבה יותר יעילה ומעורבת בתור מפיקה.

למרות הקושי שהיה לי, שאני הבת היחידה בקבוצה מתוך 3 בנים, הצלחתי לנהל אותם בסופו של דבר והדברים החלו לפעול.

​

אני מאוד מרוצה מהעבודה שלי בפרויקט ואני מרגישה שהייתי מעורבת מאוד ורציתי שהתוצרים יהיו ברמה הטובה ביותר.

השתדלתי לעמוד בכל הוראה שנתנו לי ושמחתי להיות האחראית וזאת שפעילה ומפעילה. בנוסף, לקחתי על עצמי את העבודה על האתר מאחר ואופיר הפסיק לעבוד עליו וגם רועי שהיה אמור להחליף אותו לא שינה בו (באתר) שום דבר, לכן, בלי שום התראה מוקדמת, ניגשתי לאיתי המורה ואמרתי לו: "החלטתי שאני אקח על עצמי את העבודה על האתר", כך גם ידעתי שאם אני אהיה האחראית עליו, אני אוכל להיות רגועה כי אדע שנספיק להגיש אותו בזמן. ואכן זה מה שקרה, אם לא אני, לא היה לנו אתר מוכן.

​

ההתמודדות הקשה שלי בתור מפיקה, כמו שאמרתי קודם לכן, הייתה "לתפעל" חבורה של 3 בנים ובנוסף למצוא שחקנים לפרסומות, מכיוון שנושא הפורנו הוא נושא מביך, רגיש ולא מדובר בשיח הציבורי, כל שחקן אשר הראתי לו והסברתי לו על התסריט, ישר סירב ונעלם, אך בסופו של דבר לאחר הרבה חיפושים, פרסומים, מאמצים, שליחת הודעות והתקשרויות, הצלחתי בעבודתי ומצאתי מספר שחקנים אשר התאימו, הסכימו לקחת חלק ולהשתתף בפרסומות לקמפיין שלנו בנושא הפורנו.

הדבר דרש ממני לא להתייאש אחרי חיפושים רבים ועדיין להמשיך לחפש, עד שאני מוצאת, זה היה קשה אבל התמדתי, לא וויתרתי, המשכתי לחפש והצלחתי בסוף ולכן אני גאה ושמחה בזה.

בנוסף כאשר שומעים שאנו בסך הכל תלמידי תיכון בכיתה יב' ישירות ממעיטים בערכנו וחושבים שאנחנו לא רציניים, אך היה לי חשוב להבהיר שיש לנו רזומה שניתן לסמוך עליו.

 

בתור תלמידה היה לי קשה עם הלחץ אשר היה מוטל על כתפינו באותה התקופה ובנוסף גם החובה לעמוד בזמנים, הלחץ הזה הקשה עליי מאוד והיו רגעים שנשברתי ושנשברנו כקבוצה. אבל למרות זאת, למרות הלחץ הזה, החלטתי שאני משקיעה ונותנת את כל כולי ומפעילה לחץ על חברי הקבוצה שלי בכדי שהפרויקט יהיה מוכן ומוכן הצורה הטובה ביותר!

 

אני לוקחת איתי לדרך את זה שאני צריכה להאמין בעצמי יותר, להעריך את עצמי יותר ולדעת שיש לי רעיונות טובים שיכולים לעזור ולתרום.

​

ובנימה אישית, הייתי שמחה אם הייתי מעורבת הרבה יותר בכל הקשור בפרויקט בכיתה יא', אם הייתי המפיקה קודם לכן.

בתחילת הפרויקט לא הרגשתי ממש קשורה ובעלת נוכחות אך ניסיתי לשנות זאת ואני מרגישה שהצלחתי.

במקום להיות זאת שלא יודעת מה קורה ומה בלו"ז, הפכתי להיות להיות זאת שמחליטה על הלו"ז וקובעת אותו.

בסופו של דבר כשיצאנו לימי הצילומים הכל היה מתוכנן ולא היו שום פיקשושים או בעיות והעבודה כקבוצה הייתה מעולה ועבדה מצויין!